הסיפור של זהרה / חנאן אלשיח'

הסיפור של זהרה / חנאן אלשיח'

מערבית: מחמד חמזה ע'נאים, 181 עמ'.

מחיר קטלוגי: 68 ש"ח.

"הנה זהרה. הנה הילדה הבוגרת שלא מרבה בדיבור; זהרה הנסיכה, הכינוי שנתן לי סבא; זהרה הצנועה, יושבת-בית שמסמיקה מכל דבר או משום דבר; זהרה החרוצה שלומדת עד חצות, לא כמו אחיה אחמד; זהרה שמעולם לא חייכה לאף גבר, אפילו לא לחברים של אחיה. הנה זהרה – האישה שנשכבת עירומה יום אחר יום על מיטה בחדר מצחין במוסך, לא מסוגלת להתנגד לכלום, שוכבת על המיטה של הרופא הזקן, הרתה פעמיים, הפילה פעמיים, תפרה את בתוליה פעם אחת, וכל זה עם גבר שלא אוהב אותה והיא לא אוהבת אותו".

זהרה, בת למשפחה שיעית בדרום-לבנון, נרדפת על-ידי זכרונות התעללות מימי ילדותה. היא מנסה להימלט מהזיכרון, ומאהבה נכזבת בביירות, ונוסעת לביקור אצל דודה, גולה פוליטי באפריקה. באפריקה היא מתחתנת ומאבדת את שפיותה – וחוזרת לביירות של מלחמת-האזרחים, שם התפוצצויות, ירי, ומוות שרירותי הם דבר שבשגרה. בביירות היא מוצאת לה מטרה – היא יוזמת רומן עם צלף, בכוונה להסיח את דעתו ולסכל את פעילותו.

"הסיפור של זהרה" הוא סיפור של שיגעון. זהרה יוצאת מדעתה, ומתאמצת לחזור לשפיות בתוך  הטירוף הגדול של מלחמת-האזרחים בלבנון. אבל "הסיפור של זהרה" הוא לא רק סיפור של מוסלמית-שיעית שהולכת לאיבוד בכאוס של ביירות, אלא גם סיפור אוניברסלי על אישה צעירה שמנסה לשמור על עצמיותה נוכח הדיכוי הגברי השליט בסביבתה, והולכת לאיבוד בין המוסכמות החברתיות, הציפיות הסותרות והתשוקות הלא-ממומשות.

חנאן אלשיח' נולדה בלבנון בשנת 1945, גדלה בביירות ולמדה באוניברסיטה בקאהיר. עבדה כעיתונאית בלבנון, חייתה בסעודיה, במצרים ובארצות-המפרץ, ולבסוף השתקעה בלונדון. ספר הסיפורים שלה, "אטאטא את השמש מהגגות", יצא גם הוא בהוצאת אנדלוס.

"הסיפור של זהרה" הוא מתרגומיו האחרונים של המשורר והמתרגם המנוח מחמד חמזה ע'נאים.

.

קראו את הפרק הראשון של הספר (קובץ PDF).

.

"חנאן אלשיח'… היא אחת הנועזות והמוכשרות שבסופרי לבנון וסופרותיה, פמיניסטית עזת ביטוי ובעלת מודעות רבה למצבה העגום של האשה בחברה הערבית… דווקא במהלך מלחמת האזרחים, בעת שהגברים עסקו במלחמה ובפוליטיקה 'חטפו', כביכול, הסופרות האלה את הבכורה בעולם היצירה הספרותית, שעד אז הוחזקה, כדבר מובן מאליו, בידי הגברים", ששון סומך, "המוסף לשבת", 2.9.04.

"זהרה סוחפת ודוחה, מעוררת אמפתיה וכעס, רחמים ותסכול, ייאוש וזעם. היא מקרה אבוד מראש שהקורא בכל זאת רוצה להאמין, עד הסוף, שאיכשהו היא תינצל, למרות שברור שזה לא יקרה. סיפורה הוא התגלמות הכיעור האנושי שקשה להביט בו אבל אי-אפשר להתיק ממנו את העין", אורית הראל, "מעריב", 2.9.04.

"'הסיפור של זהרה' מאפשר הצצה נדירה, בתיווך נקודת מבט נשית, לתוך החברה הלבנונית השסועה והמדממת, המנהלת מלחמה בינה לבין עצמה… כתיבתה של אלשיח' חתרנית, גדושה בתודעה פמיניסטית ומורדת במוסכמות החברתיות המקובלות" ורד לי, "הארץ", 4.2.05

"'הסיפור של זהרה' בתרגומו הנפלא של מחמד חמזה ע'נאים שהלך לעולמו השנה, הוא פתח לתוככי מציאות שסועה ומחוררת אותה מנסה לאחות מלאכת הסיפור, המתקשה כגלד על פני עולמה הפצוע של זהרה", מרב מנוח, nrg, 25.10.04