מערבית: מחמד חמזה ע'נאים. 95 עמ'.
מחיר קטלוגי: 47 ש"ח. ברכישה ישירה: 35 ש"ח.
"מצב מצור", ספרו האחרון של מחמוד דרוויש, נכתב בינואר 2002 בראמאללה הנצורה, ויצא לאור בביירות באפריל, לאחר שקטעים מהפואמה התפרסמו בכתב-העת אלכרמל ובעיתונים שונים, בערבית ובשפות נוספות. בהתבוננות חדה ובאירוניה מרירה פותח המשורר שבמצור בדיאלוג עם הישראלים הצרים עליו, ולא חוסך את שבטו, לא מהם ולא מעמו שלו.
מחמוד דרוויש, גדול המשוררים הפלסטינים, פירסם עד היום כ-30 קבצי שירה ופרוזה, שתורגמו ל-35 שפות. ספרו "למה עזבת את הסוס לבדו" יצא בהוצאת אנדלוס בשנת 2000, וב-2003 יצא לאור גם ספרו "ציור קיר" - שניהם בתרגומו של מוחמד חמזה ע'נאים. בעברית יצאו גם "ערש הנכריה" (בבל, 2000, תרגום: מוחמד חמזה ע'נאים), "זכר לשכחה" (שוקן, 1989, תרגום: סלמאן מצאלחה), ו"בין שני חצאי התפוז" - חליפת מכתבים בינו לבין סמיח אלקאסם (מפרש, 1991, תרגום: חנה עמית-כוכבי).
דרוויש נולד באלברווה שבגליל המערבי בשנת 1942, ב-1948, בהיותו ילד בן 6, הוא גורש עם משפחתו מכפרם אלברווה, שנהרס כליל, ושנה לאחר-מכן הם חזרו לגליל. ב-1971 לאחר פעילות פוליטית וספרותית ענפה, הוא עזב לקהיר, ובהמשך לביירות, תוניס, פריז ועמאן. ב-1996, לאחר שנות נדודים ארוכות, הוא התיישב בראמאללה, שם חידש את הופעתו של כתב-העת הספרותי היוקרתי "אלכרמל", שדרוויש הוא מייסדו ועורכו הראשי. מחמוד דרוויש הוא חתן הפרס היוקרתי "Prize for Cultural Freedom" של קרן לאנאן (Lannan Foundation) לשנת 2001 (כלת הפרס לשנת 2002 היא הסופרת ההודית ארונדהטי רוי).
מן העתונות:
"אנחנו לא חיים. אנחנו שכנים של החיים", ראיון עם מחמוד דרוויש, מירון רפופורט וגידי וייץ, 7 ימים, 20.6.03.
"אצל מחמוד דרוויש, לאורך הפואמה 'מצב מצור', מוצאים את ההבנה העמוקה כי משהו חדש מתרחש כאן, משהו שעוד אין לנו שם בשבילו", יצחק לאור, תרבות וספרות, "הארץ", 28.3.03
"'מצב מצור' ריתק אותי. הוא בבחינת מועט המחזיק את המרובה", חיים גורי, מוסף ספרים"הארץ", 16.7.03
"'מצב מצור' הוא ספר חשוב עבורנו, פואטית ופוליטית. הופעתו בעברית מחייבת אותנו לעמוד מולו ולראות מה אנו עושים במצור הזה", יערה שחורי, וואלה!, 2.4.03
"כישראלית, אני לא יכולה לעסוק בטקסט הזה, כאן ועכשיו, בכלי ניתוח כלשהם. ספק אם מישהו כאן יכול. ספק גדול אם מישהו צריך", אריאנה מלמד, ynet, 11.3.03
"לאתמול אין אישור כניסה לרמאללה. הוא מותרות ששייכת לאחרים", אסף אביר, "נענע", 14.7.03.
"הפואמה 'מצב מצור'… נראית כאילו נכתבה עברית - והראשון שהפנה את תשומת לבי לכך היה דרויש עצמו… בפואמה היפהפייה הזאת הוא כותב על ההרס, על המוות, אבל גם על השלום, על העתיד המשותף שאנחנו מתאמצים כל כך לסכל, על האפשרות. מתוך ההרס הוא מבקש 'לגדל את התקווה', ומזמין אותנו - ההורסים והרוצחים - להיכנס, לשתות קפה, אבל 'לצאת מהבקרים שלנו'. הוא פונה אלינו, אבל אנחנו לא רוצים להקשיב". יעל לרר, מייסדת ההוצאה, "הארץ" 15.8.08