באב אלשמס / אליאס ח'ורי

באב אלשמס / אליאס ח'ורי

מערבית: משה חכם. 544 עמ'.

מחיר קטלוגי: 87 ש"ח. ברכישה ישירה: 82 ש"ח.

"באב אלשמס הוא מפת-האוצר של פלסטין. הזיכרון שהוגלה אל מחוץ למפה בארבעים ושמונה, מכתיב עכשיו את הסיפור על הקלף המחוק, והסיפור מצייר מחדש את מפת המולדת האבודה. זכות השיבה היא זכות הסיפור, והסיפור שנפרש כאן בתרגום עברי משיב את זכות הסיפור לבעליו;" ואלה, שהוצאו אל מחוץ למפה, מחוץ למולדת, מחוץ להיסטוריה, שבים ומממשים את זכותם לדבר בשם הזיכרון באמצעות השפה שהפקיעה את קולם ומחקה את מפתם.

אליאס ח'ורי, הסופר הלבנוני שנולד בארבעים ושמונה, פירסם את באב אלשמס, הרומן התשיעי שלו, במלאת חמישים לארבעים ושמונה. במשך שנים הוא נדד בין מחנות הפליטים בשולי ביירות, והקשיב לסיפורי העקירה והנדודים. בבאב אלשמס הוא נותן לשוליים את זכות השיבה למרכז; לפליטים את זכות השיבה לסיפור; לאלג'ליל את זכות השיבה למפת פלסטין. מאות סיפורים משתרגים זה בזה: הסיפורים הפשוטים של החיים כהוויתם לפני הגירוש מפלסטין, והסיפורים הקשים של ההוויה הפשוטה שנעקרה מתוך החיים בקול זעקה. וזכות הזעקה מתממשת כאן בלחישה, בטון מינורי קורע לב ונשמה.

שני גיבורים מרכזיים יש ברומאן, בנוסף לזיכרון. יונס, גיבור המהפכה הפלסטינית, השרוע על המיטה, בבית-החולים 'אלג'ליל' אשר במחנה שאתילא, מחוסר הכרה; וח'ליל, הרופא שאינו בדיוק רופא, שסועד אותו ומתעקש להשיב אליו את הכרתו באמצעות הסיפור. ח'ליל מדבר בשמו של יונס האילם, ומספר באוזניו את סיפורו שלו ואת סיפורם של פליטי אלג'ליל. שהרזאד האמינה, ואף הוכיחה, שיש בכוחו של הסיפור לממש את החיים ולדחות את הקץ, וח'ליל מאמין שהוא אכן יכול להוציא את יונס מעלפון הלוויתן ולשבצו שוב בספר החיים; שהסיפור יכול למוות; שהסיפור יכול להחיות את הזיכרון.

זהו רומאן שמפר את קשר השתיקה מסביב לנכבה – שתיקתם של אלה שהתביישו במשך חמישה עשורים לספר את סיפור ההשפלה של האובדן, ושתיקתם של אלה שלא היו מוכנים לשמוע את הסיפור המבעבע בתת-הכרתם, ולא כל שכן לדבר עליו.

"באב אלשמס הוא הוכחה לכך שהספרות יכולה לנחם את שני הצדדים."
אנטון שמאס.

בַּאבּ אלשַמְס (שער השמש) הוא אולי הרומן החשוב ביותר שנכתב על ה"נכבה" הפלסטינית. האֶפוס עב-הכרס (544 עמודים) יצא ב-1998 בביירות, זכה להצלחה רבה וקיבל פרסים חשובים. הספר יצא לאור גם בצרפתית בהוצאת Actes Sud וה"לה-מונד דיפלומטיק", ובקרוב ייצא גם בשפות נוספות. הבמאי המצרי יוסרי נסראללה מצלם סרט על-פי הספר.

אליאס ח'ורי נולד בביירות ב-1948 הוא סופר, מחזאי ופובליציסט ועורך המוסף הספרותי של העיתון הלבנוני "אלנהאר". באב אלשמס הוא הרומן התשיעי שפירסם.

.

אנטון שמאס מראיין את אליאס ח'ורי עם צאת הספר במוסף 7 ימים של "ידיעות אחרונות", 15.2.02

.

"מהי מהות החוויה של הפליט? שימור קרעי זכרונות שלו ושל אחרים: לפעמים נסיון פאתטי לתלות את התקווה לימים טובים יותר בסימבולים זעירים, בחפצים, בריטואלים – בדיוק כמו שעשו יהודים במשך אלפיים שנה בהצלחה מסחררת בזוכרם את ציון", אריאנה מלמד, ynet, 20.2.02

.

"הספר מוגש כסיפור לאומי אחד ארוך, שעדיין אין לו סוף, והוא מורכב ממאות סיפורים אנושיים קטנים של סבל, אהבה, גבורה וייאוש. למרות יחסי הציבור הנרחבים וחרף האיכות הספרותית הגבוהה, דומה שלא רבים יוכלו לעמוד באתגר, במיוחד לא בתקופה הנוכחית, שבה הפך העם הפלשתיני לדמון. המבנה ההזוי של הסיפור מקשה ומקל על הקריאה", שרה אוסצקי-לזר, מעריב – תרבות וספרות, 19.4.02

.

"כמה קשה כישראלי ממוצא יהודי… לקרוא את הדברים הללו. את תיאור מעשי הטבח, הגירוש, ההשפלה, ומאידך את תאוות החיים וקידוש האהבה שהיא מנת חלקם של גיבורי הרומן הגדול הזה… 'באב אלשמס' הוא חלון אל תרבות כל כך קרובה ורחוקה, אל זכרונות שהדחקנו, אל עבר משותף שמעולם לא למדנו באמת. ובכל זאת, זהו אינו ספר שכולו פוליטיקה… 'באב אלשמס' הוא קודם כל חוויית קריאה מהנפלאות שאדם יכול להיתקל בהן במהלך חייו", איתמר בן-כנען, תרבות מעריב, 26.4.02

.

"בַּאבּ אלשַמְס ושַמְס הן קרני האור בהן נאחז ח'ליל המספר כשהוא הולך וטובע בים הייאוש, ובאותה עת הן ים הייאוש עצמו, כי עם מותן כבר אין בהן ממש פתח של תקווה. הטלטלה החריפה הזאת בין ייאוש לחלום, היא קצבו של הרומן הזה שגם רגעי הצחוק הלא מעטים בו, מצליחים להעלות בעיני דמעות של עצב איסופי", סמי שלום שטרית, מוסף "הארץ ספרים", 13.3.02

.

"למרות שח'ליל טוען ש'איש אינו יודע לכתוב, כי המלים מתפרקות תוך כדי כתיבה והופכות לסמלים ולסימנים קרים וחסרי ערך', הרי שח'ורי מצליח לארוג כאן את הסיפורים לפסיפס מרתק ומהפנט", אבישג רוזנברג, "כל העיר", 22.2.02