בקטלוג "דיוקן עצמי" מוצגת תערוכה שאמורה היתה להיפתח באלוואסטי, מרכז לאמנות בירושלים המזרחית, באוקטובר 2000, ולאחר מכן להיות מוצגת גם בתל-אביב ובבית-לחם. אירועי אינתיפאדת אלאקצא מנעו את פתיחת התערוכה, וכך, הקיום היחיד של התערוכה "דיוקן עצמי" הוא בספר זה.
התערוכה "דיוקן עצמי" עוסקת באופני הייצוג של נשים יוצרות במציאות פלסטינית משתנה ורבת-פנים. זהו נסיון לבחון את המרחב האינטימי של נשים יוצרות, את הדרכים שבהן הן מגדירות את זהותן, ואת המרחב התרבותי והאמנותי שבו הן פועלות; וכל זאת ביחס למונח "דיוקן עצמי".
התערוכה, ומאמרה של טל בן צבי המלווה אותה, מציגים גוף אמנות פלסטיני אחד, הכולל את עבודותיהן של תשע אמניות פלסטיניות משני עברי הקו הירוק, ודרך המאמרים הנוספים בקטלוג - גם את יצירתם של אמניות ואמנים פלסטינים בגלות. מאמרו של האמן וחוקר האמנות הפלסטיני הוותיק, כמאל בולאטה, המספר על פעילותן של שלוש אמניות פלסטיניות פורצות-דרך לאורך המאה האחרונה, ומאמרה של חוקרת האמנות הפלסטינית, טינה אלמאלחי-שרוול, הדנה בייצוג האישה באמנות הפלסטינית, ממקמים את יצירתן של האמניות המשתתפות בתערוכה במכלול היצירה הפלסטינית.
הספר אזל מהמלאי
הדפסה נוספת של הספר תתכן, ותלויה במספר מינימלי של הזמנות